רש"י על שבת כ״א ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״א ע״ב:ט׳ רש"י על שבת כ״א ע״ב:י״א »

1 שבת פתח ↗

מַאי חֲנוּכָּה? דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּכ״ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה תְּמָנְיָא אִינּוּן דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן. שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוָוֽנִים לַהֵיכָל טִמְּאוּ כׇּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל. וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד. נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים. לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.

2 תיבת גמא פתח ↗

חנוכה עיין שו"ת חכם צבי ז"ל סימן פ"ז מכניס טמא שרץ למקדש עיין ר"מ הלכות ביאת מקדש פסק שם בנר דחייב וצ"ע. עיין שבת כ"א ב' ברש"י ד"ה בחותמו בהצנ"ע וחתום בטבעתו והכיר שלא נגעו וביש ספרים בחתמו בהצנעו. לכאורה מתרץ קושית התוספת ד"ה שהיה אי גזרו על עכו"ם כזבים כו' בהצנע מסתמא לא ראו דאי ראו היה פותחין שמא יש בו מרגליות מאחר שחתום ומלת בחותמו של כה"ג היה ראוי לומר בחותם של כה"ג ומפרש בחותמו בהצנעו ודוחק. וי"ל מאחר דמ"ע מ"ה להדליק בכל לילה ולא היה כי אם ללילה אחת מסתמא משהו יותר דאי אפשר לצמצם אמאי לא עירבו שמן טמא פחות פחות מרביעית ולבטל ברוב משהו יותר ויהיה לב' לילות עכ"פ כמו ברזל טמא עם טהור בטל ברוב ופחות מרביעית אין מטמא אחרים וכ"ת אין מבטלין איסור לכתחילה למ"ד אין מבטלין דרבנן ובמצוה שרי לבטל לכתחל' כבסי' תרכ"ו בא"ח בט"ז אות ב' דלא יעשה המצוה בעבירה או דמצות לאו להנות נתנו קשה. ובמקום אחר נסתפקנו אתרוג ערלה ויש לו ב' כשירים אי שרי לבטל לכתחלה להיות לשלשה בני אדם למצוה ושמא דווקא סכך הא מידי דראוי לאכילה אח"כ גזור. ועיין מ"ל פ"א מהלכות מטמאי משכב ומושב ובכורת כ"ג א' טומאת משא לית ליה ביטול אי מ"ה או מדרבנן ול"ש ביטול דמ"מ מכניס הכל בבית המקדש כאחד משא"כ בבית הבליעה כל משהו אמרינן היתרא הוא א"ש ובמ"א נסתפקנו בב"ח שנתבטל יבש חד בתרי או לח כה"ג אי שרי למכור הכל והנאה יהיה יותר חמור מאכילה עמ"ש בפריי לי"ד. ולמה שכתב הח"צ ז"ל באמת דומה טומאה רק הש"י הראה להם חיבתו א"ש דאין צורך לבטל ונעשה נס בליל א'. הנס להראות שאין תחת המזל רק בהשגחה שלא בטבע רבים ביד מעטים ובשמן הרמז לת"ת שעולה נגד כולם כשמן על כל המשקים בזמן שקול יעקב אין ידי עשיו.

3 רש"י על שבת פתח ↗

בברכת המזון - בתפלה פשיטא לן שהרי להלל ולהודאה נקבעו כדאמרינן לעיל:

10 מאי חנוכה - על איזה נס קבעוה:

11 בחותמו - בהצנע וחתום בטבעתו והכיר שלא נגעו בו:

12 ה"ג ועשאום ימים טובים בהלל והודאה - לא שאסורין במלאכה שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה:

« רש"י על שבת כ״א ע״ב:ט׳ רש"י על שבת כ״א ע״ב:י״א »